ב-11 במרץ 2020 הגדיר ארגון הבריאות העולמי את מגפת הקורונה כמגפה עולמית, כאשר ברחבי העולם נספרו כ-200 אלף נדבקים, מתוכם כ-81 אלף בסין. מאז התפתחות המשבר צמחו מספרים אלו למאות אלפים ואף למיליונים במדינות ברחבי העולם, והחששות מפני פגיעה כלכלית עולמית ומקומית הובילו למשבר פיננסי. הציפיות למשבר הגיעו לשיאן באמצע חודש מרץ, עם צניחות חדות בשווקים, שהגיעו לעשרות אחוזים. ברמה המאקרו-כלכלית, מדינות רבות ספגו פגיעה בתוצר ובשיעור התעסוקה, כתוצאה מהטלת מגבלות על פעילות המשק וכתוצאה מהקצאת משאבים להכלת המגפה. עליית רמת החוב במדינות והשיעור של החוב ביחס לתוצר המקומי, הגדילה את החששות מפני מיתון כלל עולמי, כאשר הציפיות הן להתכווצות של המשק האמריקאי בכ-14% ברבעון השני של 2020, 8% ברבעון השלישי ומעבר לצמיחה של 4% רק ברבעון הרביעי של השנה. התחזיות ביחס לשוק האירופי דומות; לאחר שהתכווץ בכ-22% ברבעון השני של 2020, צפוי השוק האירופי לחזור לצמיחה של כ-3.5% בלבד בסוף השנה.
במטרה להניע את הכלכלה, הבנקים המרכזיים בעולם הגיבו בהזרמת חבילות סיוע נדיבות, כמו למשל, ה-FED האמריקאי שהודיע במרץ 2020 על הזרמת 1.3 טריליון דולר, ובהפחתת ריביות. הבנק המרכזי האנגלי BoE הודיע על הורדת הריבית לשיא שלילי של 0.1% ועל תוכנית מאסיבית לרכישה של אג”ח ממשלתי. בדומה, הבנקים המרכזיים ביפן (BoJ) ובאירופה (ECB) הודיעו על רכישה של אגרות חוב בהיקפים של מאות מיליון אירו מידי חודש, על מנת להזרים מזומנים לכלכלות. צעדים אלו, שנועדו להקל בעיקר על צד החוב של שוק הכסף, במקביל לירידות המחירים בשווקי הנכסים, יצרו עבור המשקיעים הזדמנויות מעניינות.